<h1>ראבי"ה סימן תרכ"א</h1>
<h2>דף טו.</h2>
תקרה שאין עליה מעזיבה רבי יהודה אומר בית שמאי אומרים מפקפק ונוטל אחד מבינתים ובית הילל מפקפק או נוטל אחד מבינתים, ומניח פסל במקום נטילת הנסר ובין כל נסר ונסר. ולשמואל דאמר סכך פסול פוסל באמצע בארבעה איכא לאוקמי דיש בסוכה שמונה אמות ויהיו שני פסלים באמצע ומכשירין על ידי דופן עקומה עד הפסלים ומפקינן לנסרים מתורת סוכה. ואם תאמר לבית הילל דאית להו טעמא משום תעשה ולא מן העשוי, ולא משום גזירת תקרה, למה יפקפק בכולם, יפקפק רק בינתים כמו שנוטל בינתים, ומקום הפקפוק יהיה תחת עשיית הסוכה. ונראה משום דלא מינכרא עשייה בהכי אם לא יפקפק בכולן. ועל כרחך צריך לומר שנותן בין כל נסר ונסר פסל, כדאמרינן בגמרא דמסיק אליבא דבית שמאי אי משום גזירת תקרה בנוטל אחד מבינתים סגי, וזה לא נוכל לומר שנוטל רק נסר אחד ומיתכשרא כולה סוכה, [ד]ליכא משום גזירת תקרה, דהא לרבי מאיר דאית ליה גזירת תקרה אמרינן לעיל דאינו כשר עד שיניח בין נסר לנסר כמלא נסר ויניח פסל ביניהם ולא סגי בנטילת אחד, ודכוותיה צריך לפרש נוטל אחד מבינתים דקאמר רבי יהודה. והלכתא כרבי יהודה ואליבא דבית הילל.
